חוויית המציאות שלנו מורכבת מהפירושים שאנו מעניקים לאירועים אותם אנו חווים.

פרשנות יכולה להיות חיובית ומקדמת או שלילית ומעכבת.
אספתי עבורך את 7 דפוסי חשיבה מעכבים העלולים להכניס אותנו לתחושת לחץ וחוסר אונים ולתקשר עם הסביבה ממקומות מחלישים במקום מחזקים.

בדקו את עצמכם, כמה מהתבניות האלה קיימות מוכרות לכם:

1 ) חשיבה מסננת
כשאנחנו מתמקדים רק בפרטים השליליים ולא מצליחים לראות את הטוב, את היש ולהכיר תודה.

2) חשיבה ב”שחור לבן”
כשהדברים טובים או רעים, נכונים או לא נכונים, אין מצבי ביניים, אין מקום לטעויות או לספק.

3) חשיבה בהכללות יתר
כשמגיעים למסקנה כללית, (ויוצרים אמונה) המבוססת על מקרה בודד
למשל אם נפגעתי ממערכת זוגית אז אומר : “כל הגברים אותו דבר...”

4) קריאת מחשבות
כשנראה לך שזה ברור מה אחרים חושבים בלי שבררת את זה איתם.
במיוחד בקשר אליך, למשל “הוא בטח חושב שאני לא בסדר… היא לא אוהבת אותי…” וכו’

5) חשיבה קטסטרופאלית
מדמיינים את הגרוע מכל, מקצינים דברים (למשל אם כואב לי אז בטח יש לי סרטן…)

6) פרסונליזציה והשוואות
כשאנחנו מניחים שכל מה שאנשים אומרים או עושים קשור כתגובה אלינו באופן אישי.
אם אתם משווים את עצמכם לאחרים ובודקים כמה אחרים טובים מכם או חכמים מכם
או שאתם חושבים על כל מה שיש לאחרים ולכם אין,
למשל, “הוא מצליח בעבודה”, “היא כבר הספיקה להתחתן ולהביא שני ילדים ואני תקוע באותו מקום” וכדומה.

7) חשיבה כפייתית
חשיבה מסוג “אני חייב לעשות את זה” “אני מוכרח”, “אני צריך”.
אתם שמים כללים נוקשים לגבי ההתנהגויות שלכם ושל אחרים. כלומר - יש רק דרך אחת.
אין מקום לחופש הבחירה, אתם מאמינים שאם אתם לא תכריחו את עצמכם אולי זה באמת לא יקרה, אך החשיבה הזו הינה פרדוקסלית וגורמת לכם עוד יותר להישאר במקום.

רוב האנשים לא מודעים לתבניות האלה,
אחרים, מודעים אך לא יודעים איך לשנות את דפוסי המחשבה האוטומטיים וליצור שינוי עמוק שנשמר לאורך זמן.